מיכל ביטון-מרפאה בעיסוק

נשואה, אמא ל3 ילדים בוגרים בן ושתי בנות ,מתוכם שניים נשואים וסבתא ל-3 נכדים מתוקים 

בעלת ניסיון רב בתחום התפתחות הילד ( החל משנת 1995), בעלת  הכשרה בתחומים רבים הרלוונטיים להתפתחות הילד ומספר הכשרות בהנחיית קבוצות ילדים . 

אני מאמינה שמאחר וילד חי במשפחה וגדל כבר מגיל צעיר עם ילדים ומאחר וילדים יוצאים היום מוקדם למסגרות שונות ,יש חשיבות לתפקוד היומיומי החברתי שלו . ולכן לקבוצות חברתיות יש ערך רב על מנת לסייע ולקדם את יכולותיו של הילד בסביבה המדמה את מציאות חיי היומיום מחד ומאידך עדיין בסביבה תומכת,אינטימית ומאפשרת .  

בקבוצות  אני כמרפאה בעיסוק תורמת ליחידת ההנחייה את המומחיות במשחק החברתי על כל היבטיו, התייחסות לתפקודי בקרת התנהגות (התפקודים הניהוליים) החיוניים באינטראקציות חברתיות , שימוש בפעילויות יצירה שונות על מנת ליצור תהליך קבוצתי שיתופי  והנאה מיצירה משותפת, קידום יכולות הויסות החושי והעצמי אשר משמעותיים  לשמירה על מרחב הגוף באינטראקציות חברתיות ,ובהתארגנות עם הגוף במשחק חברתי.

באמצעות משחק,השתתפות אקטיבית ,מוטיבציה והנאה הילדים מתרגלים מיומנויות ומתנסים במגוון סיטואציות איתן הם מתמודדים בחיי היומיום בקבוצת השווים .

מריסה חולודנקו לוי- עובדת סוציאלית

תורמת את המומחיות שלה ביכולות הויסות הרגשי בקבוצה, ביכולת לשקף, להעצים התנהגויות רצויות בקבוצה ולהתייחס בצורה מותאמת להתנהגויות שנרצה להפחית בקבוצה. בנוסף מעניקה לילדים כלים לפיתוח יכולות הקשבה והבנה, ורכישת מיומנויות לפתרון קונפליקטים חברתיים.

לעובדת הסוציאלית תפקיד משמעותי מול ההורים בשיחות המתקיימות איתם במהלך התהליך הקבוצתי, מספקת להם כלים והכוונה לעבודה משותפת עם הילד בבית, ומעניקה להם זווית ראיה נוספת להבנת החוזקות והיכולות של הילד שלהם.

בהנחיית קבוצות ובמיוחד קבוצות ילדים הקשר הטוב בין המנחות, הניסיון והיכולת לעבוד בשיתוף פעולה כמו בזוגיות מאפשרים הנחיה אינטגרטיבית , חלוקה והובלה של כל אחת לסירוגין על פי הצורך.

למה החיבור בין מרפאה בעיסוק ועובדת סוציאלית חשוב בקבוצות של מיומנויות חברתיות?

החיבור בין מרפאה בעיסוק לעובדת סוציאלית בקבוצות של מיומנויות חברתיות הוא משמעותי במיוחד, כי הוא מאפשר התבוננות והתערבות הוליסטית – גם בפן הרגשי-חברתי וגם בפן התפקודי-התנהגותי של הילדים.

למה זה חשוב?

  • מנקודת המבט של המרפאה בעיסוק – יש דגש על ויסות חושי ורגשי, מיומנויות תפקודיות כמו תכנון מוטורי, קשב, ארגון זמן ומרחב, וכלים מעשיים לשיפור השתתפות בסיטואציות חברתיות.

     

  • מנקודת המבט של העובדת הסוציאלית – יש מיקוד בעולמם הרגשי של הילדים, במערכות היחסים שלהם (עם הורים, מורים ובני גילם), בדימוי העצמי, ובפיתוח תחושת שייכות וביטחון.

     

בשילוב ביניהן, הילדים מקבלים:

  • גם התנסות חווייתית ומעשית (דרך משחקים, משימות וקואורדינציה)

     

  • וגם תמיכה רגשית ועיבוד של מה שעולה מהמפגש החברתי.

     

כך כל ילד מקבל מענה רחב יותר – גם למה שהוא עושה, וגם למה שהוא מרגיש – מה שמגביר את הסיכוי לשינוי עמוק ומתמשך.

משפט השראה?.??